חברת מבני תעשייה בע"מ ואח' נ' זאווי ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד כנגד הנתבעים ביום 23.2.2011 , זאת לאחר שהוגשה בקשה לצמצום העיקול הזמני, בקשה שנתקלה בהתנגדות של התובעות.

להלן עיקר טענות המבקשים בבקשתם:

א.דין העיקולים לגבי המבקשים 2-4 להתבטל, בהעדר יריבות שכן מאז יום 1.1.07 רק מבקשת אחת, היא נתבעת 1 היא זו שחייבת באופן בלעדי לתשלומים למיניהם מכוח ההסכמים נשוא התביעה וזאת בהתאם להסכם שנערך בזמנו בין הצדדים, ובהיות מבקשת אחת אישיות משפטית נפרדת מיתר המבקשים.

המשיבים צירפו לבקשתם נספחים 5 ו- 6 שהן כרטיסיות מהנה"ח שניתן ללמוד מהם כי הכרטיסיות מתנהלות על שם מבקשת 1 בלבד.

ב.לטענת הנתבעים 3-4 דין העיקולים להידחות על הסף, מאחר וערבותם פקעה , עת נעשתה החלפת שכירות ולפיה עברה השכירות לנתבעת 1, כאשר הערבות ניתנה לשוכרת הקודמת בלבד.

ג.הנתבעים מכחישים כי נותר חוב כלשהוא בגין שכירות והם גם מכחישים את כרטיסיות הנה"ח מבחינת הסכומים .

2.שני הצדדים זומנו בפני לשמיעת הבקשה לביטול העיקול, תוך שמיעת הבקשה העיקרית למתן צו עיקול ובמהלך הישיבה נחקר המצהיר מטעם התובעות והוא נשאל אם הוא ראה שלט על החנות, תשובתו היה "כן , האלכימאים" ראה עמוד 1, שורה 22 לפרוטוקול.

הוא נשאל, איפה הוא עבד עד 1.1.2008, והוא ענה "ניהלתי רשת אופנת נשים שנקראת דופלו באזור המרכז" , ראה עמוד 2 לפרוטוקול, שורות 3-6.

הוא נשאלה לעניין השיפוצים שנעשו בקניון , טען ששיפוץ החלק הפנימי בקניון נמשך מ- 4/08 עד 8/08 , ואילו שיפוץ החלק החיצוני נמשך חודשיים, שלושה, לקראת אביב 2009.

הוא נשאל לגבי כמות המבקרים בקניון בתקופת השיפוץ, לא ידע מספר בדיוק, אך טען כי הוקצה תקציב של 20 מליון ₪ לביצוע הפרויקט.

הוא נשאל שאלה חשובה, אם הייתה פניה לאלכימאים או למי מהנתבעים לפני השיפוץ והאם התקבלה הסכמתם, והוא ענה: "הודענו לכולם שהולך להיות שיפוץ , לא ביקשנו את הסכמתם. דרך אגב כולם שמחו שתהיה תחרות ושהם מעוניינים לחידוש הקניון.....", ראה עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 9-10.

במהלך הישיבה נחקר גם נתבע מספר 3, מיכאל זאווי , הוא נשאל מה הנגיעה שלו לעסק, תשובתו הייתה: "שום דבר, אין לי כלום, אין לי עניין, אני גמלאי של שרות המדינה ואין לי שום עסק", ראה עמוד 3 לפרוטוקול שורות 32-33.

הוא נשאל לטענתו לעניין הקיזוז לרגל הנזקים שנגרמו לטענתו לעסק, לרגל השיפוץ שהיה וכמה הוא מעריך אותם, והוא ענה כי אין לו מושג מה היה ההכנסות , שהוא לא יודע כלום על כך.

3.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפני, כאשר התובעות טען כי יש לדחות את הבקשה לצו העיקול ולהשאיר את צו העיקול על כנו , וכי טענתם האחת והיחידה של הנתבעים שהנתבעת 1 היא האישות היחידה הקשורה עם התובעות בהסכם השכירות ושדברים אלה נזכרו במהלך החקירה על התצהיר, כאשר אמר בעמוד 4 לפרוטוקול שורה 18 "זה הוסכם לא בנוכחותי".

עוד טענו התובעות בסיכומים כי נתבע 4 סותר את עצמו , כאשר פעם הוא אומר שהוא לא קשור עם החברה ואינו חייב מאומה לתובעות, מאידך הוא מבקש ביטול העיקולים תוך הסכמה שיישאר עיקול על מחצית הזכויות בדירת מגוריו.

4.הנתבעים בסיכומיהם חזרו על הבקשה לביטול עיקול, התמקדו בשאלה אם קיימת עילת תביעה כנגד נתבעים 2-4 וטענו כי הם נתנו ערבות לשוכר הקודם וכי עם העברת השכירות לנתבעת 1 פקעה ערבותם.

כרטסת הנה"ח מלמדת על חוב דמי השכירות ודמי הניהול, מסמכים אלה מוכיחים כי החל מיום 1.1.2007 נכנסה המשיבה 1 לנעלי המשיבה 2 – השוכרת הקודמת והפכה הלכה למעשה כשוכרת בפועל של הנכס, וכמי שחייבת באופן בלעדי לשלם את דמי השכירות ודמי הניהול.

הנתבעות מסתמכות בסיכומים על סעיף 8 לחוק המחאת חיובים שלפיו המחאת החבות מפקיעה את הערבות.

עוד טוענים הנתבעים בסיכומים כי טענת התובעות, כי כניסת נתבעת 1 לנעלי נתבעת 2 הותנתה בכך כי הנתבעים 2-4 ימשיכו להיות צד בהסכם וההתחייבויות על פיו ימשיכו לחול עליהם הינה טענה עובדתית שאין לה תימוכין.